"זה סתם, בשביל לעודד אותי": הילד שלא מאמין במחמאות
זה לא באמת, מה שהמשגיח בישיבה אמר על השאלה של ה'תוספות' שאני עוררתי. זה סתם, בשביל לעודד אותי, שאני לא אהיה כזה מסכן
זה לא באמת, מה שהמשגיח בישיבה אמר על השאלה של ה'תוספות' שאני עוררתי. זה סתם, בשביל לעודד אותי, שאני לא אהיה כזה מסכן * ילדי התשב"ר ממלאים את ספסלי החיידר, הבנות בבית הספר והבחורים בישיבה, אבל התפקיד שלנו כהורים לא הסתיים * ילד, אתה מסוגל!
יש תחושה מיוחדת להצלחה. בשל מרץ ההתחלה והגיוון, במיוחד אצל אלו המתחילים פרק חדש בחייהם, כמו מעבר מחיידר לישיבה, מיסודי לתיכון ולסמינר. כמו גם כשמתחילים לעבוד על שינוי במידה מסוימת וכדומה.
כולנו תפילה שילדינו יצליחו, שיתעלו, שייהנו ושהמעברים יקדמו אותם ויבנו אותם. כהורים, אנו חושבים הרבה: מה ביכולתנו לתרום להצלחת ילדינו?
קודם כל, בל נשכח את התרומה שאותה נוכל תמיד להרעיף עליהם וכל המרבה בה הרי הוא משובח: תפילה. עלינו להתפלל ולהתפלל בלי סוף, שהרי עוד מימות הגן ביקשנו בכל יום – "ונהיה אנחנו וצאצאינו… כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך".
אין כוח מדרבן ובונה יותר מתפילה חמה של אבא ואמא. אין משהו שעוזר ומזרים כוחות בילדינו, בזמני מצוקה או התמודדות, כאותם מאגרי דמעות. כל מי שחי את עולם החינוך יכול להעיד, שבמקרים רבים מאוד רואים בחוש, שההצלחה והפריחה של הילדים הינן אך ורק תוצאה של תפילת הורים יום וליל למען צאצאיהם.
יחד עם התפילות, יש כלים נוספים שעשויים לעזור. ננסה במסגרת פרק זה לגעת בנקודה אחת, יסודית וחשובה מאוד להצלחת ילדינו: דימוי עצמי חיובי.
ילד שמכיר במעלותיו יהיה בסייעתא דשמיא ילד שיצליח, ואילו ילד שאינו מאמין ביכולותיו – ולצערנו יש רבים כאלו – קשה לו אפילו לנסות להצליח. גם כשהוא כבר עולה על הגל – הוא עלול להתמוטט בקלות.
הורים רבים נוטים להאשים את המערכת החינוכית בהורדת הביטחון העצמי, דבר שאינו בהכרח נכון. להיפך, גורם ההשפעה המכריע ביותר על הילד הוא – הבית. זו השפעה עצומה, בתת-מודע, על ההסתכלות הפנימית של הילד על עצמו.
הערך העצמי נבנה מרגע הלידה והוא מתפתח במשך כל החיים: כל הצלחה, כל עידוד, כל גילוי אהבה, בונים נדבך נוסף בדימוי העצמי החיובי. גם להיפך, כל כישלון וכל הערה מכרסמים בדימוי זה. הבית הוא המקום העיקרי שבו מתפתחים הדברים, לטוב או למוטב.
אם אנו רוצים ילדים מצליחים ומתקדמים, אנו חייבים לבסס בהם ערך עצמי גבוה וחיובי. עלינו לבנות אותם באופן שיאמינו ביכולתם ובכישוריהם, למרות האכזבות והכישלונות שיחוו.
יש להדגיש שאין שום קשר בין המושג ערך עצמי – דימוי עצמי, לבין המידה המאוסה ששמה גאווה.
גאוותן הוא אדם שחש שווה יותר מזולתו, אדם שמזלזל בזולת כתוצאה ממעלה שקיבל מאת הבורא יתברך. לעומתו, אדם בעל ערך עצמי הוא מי שמכיר במתנות שנתן לו הקב"ה, מודע להן ומשתדל להשתמש בהן כדי לצמוח ולגדול.
משה רבנו ע"ה היה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה, על אף שידע שרק הוא עלה לשמים וקיבל את התורה…
נוכל לבדוק במספר מישורים האם הדימוי העצמי שבילדינו בריא וחיובי, והאם ערכם העצמי גבוה:
קבלת ביקורת – האם הילדים מסוגלים לקבל ביקורת בצורה עניינית, או שמא כל הערה מתקבלת אצלם כפגיעה, או כהוכחה שהם אינם שווים כלום?
התמודדות עם כישלון – איך חווים ילדינו כישלון? האם זהו "סוף העולם" בעבורם או שהם יודעים להמשיך הלאה?
אדם מאוזן, שערכו העצמי גבוה – יודע שלמרות 'נפילה' ספציפית – הוא עדיין שווה. אדם בריא מבין שלמרות הכישלון – הוא עדיין בן אדם מצליח.
סיפוק עצמי – האם ילדנו מרוצה ממה שהוא, או שמא הוא מנסה כל הזמן לאמץ התנהגויות של אחרים (חיוביות או שליליות)?
אדם מאוזן – טוב לו עם עצמו. הוא לא ינסה להיות מה שהוא לא, וגם לא יבקש להרשים את הסביבה בכישורים וביכולות שאין בו.
נוסיף נקודות חשובות להבנה ולהתעמקות:
א. אינדיקציה מוטעית: ללא קשר לתוצאות הבדיקה, נציין שלרוב האנשים בעולם אין אינדיקציה נכונה על עצמם. רוב האנשים הם בעלי דימוי עצמי נמוך במקרה הטוב, ובמקרה הטוב פחות – דימוי שלילי!
הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:
1. אדם מזהה אצל עצמו חולשות שאף אחד אינו מודע להן. הוא מרגיש שווה פחות ממה שהסובבים מעריכים אותו ולפעמים אף חושש שהם יגלו את חסרונותיו.
2. מטבע הדברים, אדם שומע במשך החיים יותר ביקורות מאשר מחמאות, כך שהמידע שיש לו על עצמו מהסביבה מוזן בעיקר מאינפורמציה שלילית וקטלנית. לכן הוא בדרך כלל מרגיש גרוע ממה שהוא באמת.
ב. תחושות פנימיות: הדימוי העצמי אינו קשור למציאות בשטח, אלא הינו תחושה הנוצרת במערכת הרגשית שבתוכנו. הדימוי אינו מוזן תמיד מנתונים דרך המערכת השכלית. לכן נוכל למצוא אנשים מצליחנים שדימויים העצמי נמוך, ולעומתם אנשים רדודים ש'אין להם מה להציע', המרגישים מצוין.
נתון זה חשוב מאוד כשאנו רוצים לטפל בבניית ערך עצמי. או אז עלינו להתמקד בשינוי התחושות הפנימיות בתוכנו, ולא לשנות את המציאות בשטח.
ג. תלויים במחמאות: רבים חושבים שערכם העצמי יגדל אם יעריכו אותם הסובבים או יחמיאו להם. הם מטילים את כל האחריות לבניית ערכם העצמי – על הסובבים.
זו טעות! את הערך העצמי בונה כל אחד לעצמו, באופן אישי… ניתן לקבל הכוונה והדרכה, אבל את התרגול ואת השינוי המחשבתי על כל אדם לבצע בעצמו.
אדם שהבסיס הערכי שלו רעוע, לא ייבנה גם ממחמאות. הוא יקבל כל מחמאה כאילו ניתנה מתוך רצון לעודדו בלבד ויוכיח לעצמו בכך את המסכנות שלו. זה כמו למלא מים בבור בלי תחתית. רק לאחר שהכלי בנוי ואטום, יש לו אפשרות להכיל את מה שהסביבה מעניקה.
ד. מסוגלים לשנות: גם מי שגדל בסביבה ביקורתית וקטלנית וחווה כישלונות רבים – יכול לשנות את הדימוי העצמי, אם רק ירצה לעשות זאת. נקודה זו חשובה מאוד. לפעמים יש בנו תחושה שהמצב בלתי הפיך, אבל זה פשוט לא נכון!
אומנם מדובר כאן בעבודה קשה, שכוללת התעמתות עם המחשבות השליליות, אבל אם יש רצון חזק לשנות – אפשר להצליח, וכל זמן שהנר דולק אפשר לתקן…
כל ילד, כשהוא נולד – הוא מרגיש שווה ורצוי. בפרשת בחוקותי אנו מוצאים ערך גם לתינוק בן חודש!… על אף שתינוק זה אינו יודע לבצע שום פעולה כמעט, חוץ מלאכול ולבכות, ואין מאחוריו רזומה של הצלחות, בכל זאת אנו אוהבים אותו ומוכנים לעשות למענו הכל.
בהמשך החיים, הערך שלנו עובר התניה למשוואה הבאה: ערך = הצלחה. דהיינו, אתה שווה לפי רמת ההצלחות שלך, ואת רמת ההצלחה קובעת לך הסביבה. כך קורה שאדם מרגיש פתאום 'לא שווה' – משום שהוא אינו עומד בציפיות וברף ההצלחה של הסביבה.
זהו עיוות עצוב… הרי רמת ההצלחה משתנה מדי תקופה, ואיך ייתכן שאנשים זרים הם אלו הקובעים את ערכנו? לדוגמה: אדם שיחיה כיום ללא חשמל וללא טלפון, ייחשב לכאורה כפרימיטיבי שלא שווה כלום, כי לא הצליח להשיג את המינימום שיש לכל אדם בעולם. לעומת זאת, לפני מאה שנה, חיו כך כל יושבי תבל… האם זה אומר שבעבר לא היה אף אחד 'שווה'?!
איך אפשר לקבוע את הערך על פי קניינים משתנים?
חובה עלינו לשנות עיוות זה ולהתחיל לקלוט שאדם שווה מעצם היותו אדם, מעצם היותו יציר כפיו של הקב"ה, בעל תפקיד וייעוד ייחודיים לו בלבד!
היעד: להגיע בסייעתא דשמיא להערכה עצמית ללא קשר להצלחות ולכישלונות ולהיות מחוברים לעצמנו.
ביטחון עצמי אינו גאווה אלא הכרה ביכולות. חשוב שלא נתבלבל!
הילד שלכם מתקשה לקבל ביקורת? מתקשה לעמוד מול כישלון? חשוב שתדעו: זו נורה אדומה שמאותתת לכם לגבי הדימוי העצמי שבו.
אל תחכו למחמאות מהסביבה כדי לבנות את הדימוי העצמי שבכם. אתם חשובים גם בלעדיהן!
אפשר לשנות! גם אם הדימוי העצמי שבכם או בילדכם נמוך ופגוע, עדיין לא מאוחר לתקן זאת!
ערכו של אדם לא נמדד על פי ההצלחה שלו. כל תינוק, כל ילד וכל אדם – חשובים מעצם היותם 'אדם'.
מתוך הספר "לגדל" של הרב פנחס ברייער.
רוצים ליווי קבוע לאורך השנה, עם כלים מעשיים לכל יום?
ב"בית חמים" הרב פנחס ברייער מלווה הורים צעד אחר צעד.
כל הפרטים כאן
זה לא באמת, מה שהמשגיח בישיבה אמר על השאלה של ה'תוספות' שאני עוררתי. זה סתם, בשביל לעודד אותי, שאני לא אהיה כזה מסכן
